מכשיר הפוליגרף הממוחשב אוסף, מודד ורושם נתונים פיזיולוגיים המתקבלים משלוש מערכות עיקריות בגוף האדם, שכולן נשלטות על ידי מערכת העצבים האוטונומית:
- מערכת הלב וכלי הדם: המכשיר בודק נתונים כמו קצב לב, לחץ דם יחסי ונפח הדם
- מערכת הנשימה: בדיקה ומעקב של פעילות נשימתית
- מערכת אלקטרודרמית: בדיקת תגובה גלוונית של העור, כלומר פעילות של בלוטות הזיעה.
לאחר הראיון הראשוני אשר מבוצע לפני הבדיקה, בודק הפוליגרף יניח אלקטרודות ומכשירים אשר מצוידים בחיישנים המשמשים לאיסוף הנתונים הפיזיולוגיים של הנבדק כאשר הוא עונה על סדרת השאלות שנבדקו בעבר במהלך בדיקת הפוליגרף והם מנטרים את כל הנתונים הפיזיולוגיים של הנבדק במהלך הבדיקה.
אילו מכשירים מחוברים לגופו של הנבדק?
כאמור, בעת שמבצעים בדיקת פוליגרף מחברים כמה מכשירים לגופו של הנבדק אשר מנטרים את הפעילות הפיזיולוגית שלו. המכשירים הללו כוללים:
- שרוול לחץ דם סטנדרטי אשר מותקן על זרועו השמאלית העליונה של הנבדק לצורך רישום פעילות קרדיווסקולרית.
- שני צינורות גומי מפותלים (הנקראים פנאומוגרפים), אשר ממוקמים על החזה והבטן של הנבדק כדי לתעד פעילות נשימתית.
- שתי לוחות מתכת קטנים (הנקראים גלונומטרים), המחוברים לאצבעות ידו הימנית של הנבחן כדי לתעד את תגובת העור הגלוונית, כלומר לנטר את הפעילות של פעילות בלוטת הזיעה
חשיבות ביצוע בדיקת כיול טרם תחילת הבדיקה
לפני תחילת בדיקת הפוליגרף, הבוחן יבצע בדיקת כיול. המטרה של בדיקת הכיול היא למצוא ולתקן את קו הבסיס הפיזיולוגי של הנבחן בזמן הבדיקה, שדרכו העצבנות או החרדה הצפויים של הנבדק לא ישפיעו על הבדיקה, לעורר או לחזק אצל הנבדק את הציפייה שהפוליגרף יוכל לקבוע במדויק את אמיתות תשובותיו ולהשיג מעקבים נאותים של הפיזיולוגיה של הנבדק כדי לוודא שהוא או היא באמת יכולים לעבור בדיקת פוליגרף וכמובן – לאשר בפני הבודק כי מכשיר הפוליגרף תקין בעת בדיקת הפוליגרף כך שניתן לסמוך יותר על הרישומים שיפיק המכשיר ועל המסקנות אליהן יגיע הבודק בהתאם לאותם רישומים.